אחים לוי (רווחה) בע"מ נ' שקמה

החלטה

לפני בקשה להורות על תיקון כתב תביעה בדרך של צירוף נתבע נוסף, קוממיות ארגון חיילים משוחררים להתיישבות שיתופית של צעירי אגודת ישראל בע"מ (להלן: "המושב").

לטענת המבקשים, הואיל ונטען בכתב ההגנה, כי המשיב פעל כשלוחו של מזכיר ויו"ר המושב, יש לצרפו כנתבע בתיק.

מנגד, טען המשיב כי יש לדחות הבקשה מאחר ואין בבקשה לתיקון כתב התביעה בכדי להוסיף עילת תביעה כנגד הנתבע שצרופו מבוקש ומשכך, תידרש המשיבה בעתיד לבקשה נוספת לתיקון כתב התביעה.

המבקשים טענו לענין זה, כי ברור שצירוף נתבע מצמיח עילות תביעה נוספות כנגד הנתבע הנוסף ואין לקבל טענת המשיב, כי ידרש תיקון נוסף.

משעיינתי בתיקון המבוקש, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק עם המשיב.

כאמור בתקנה 9 (5) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, תובע נדרש בכתב התביעה לכלול העובדות העיקריות המהוות עילת התובענה.

ומהי עילת התובענה?

המושג "עילת תביעה" בהקשר זה פורש פרשנות רחבה - עילת התביעה תהא כלל "העסקה או המעשה המובא לדיון", מכלול העובדות מכוחן זכאי התובע להיפרע מהנתבע ומסכת העובדות שהעלה התובע בכתב התביעה על פיהן הוא מבקש סעד, ראה ספרו של כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמוד 150 וכן ראה ספרו של ד"ר זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שישית, עמוד 126 שם צוין כי מכלול העובדות המולידות את זכות התובע לקבל הסעד, נקרא עילת התובע.

ובהמשך נקבע:

"בנסחו את כתב התביעה, חייב הפרקליט לשוות לנגד עיניו: מה היא ההוראה שבדין, עליה תתבסס התביעה? ועל פי אותה הוראה, מה הן העובדות המקנות לתובע את הזכות לקבל את הסעד המבוקש בתביעה? אותן עובדות צריכות פירוט ופירוט בכתב התביעה, ועל הפרקליט לזכור, כי כל עובדה שלא נטענה בכתב התביעה, התובע לא יורשה להסתמך עליה ולהוכיחה בעת הבירור ותביעתו תידחה, אפילו לא כפר הנתבע באותה עובדה; למעשה קרוב לוודאי שהנתבע לא יכפור בה, שכן הנתבע פטור מלהגיב על טענה שלא נטענה בכתב התביעה" (שם, עמוד 133)

ומן הכלל אל הפרט, אומנם עותרים המבקשים להורות על צירוף המושב כנתבע נוסף, אולם אין די בצירופו הואיל וכתב התביעה, על אף שצירוף המושב כנתבע נוסף, אינו מגלה כל עילת תביעה כנגדו, שכן עילת תביעה כנגדו קיימת בתנאי שתיטען טענה כנגדו בכתב התביעה.

מעיון בכתב התביעה כפי שהוגש, הרי שאינו מגלה כל עילת תביעה כנגד המושב, שכן לא נטענה כנגדו בכתב התביעה כל עובדה שיש בה בכדי ליצור את זכותו של המבקש לקבל סעד מהמושב, וכתב התביעה מפרט טענות כנגד המשיב בלבד.

לפיכך, וככל שמבוקש לטעון כנגד המושב לענין עובדות שיש בקיומן זכות לקבלת סעד מהמושב הרי שיש לטעון בעניינן במפורש ולכן, אף אם תוכח מלוא תביעת המבקש, הרי שבהיעדר עילת תביעה כנגד המושב, תדחה התביעה כנגדו, ולפיכך, אין להתיר התיקון המבוקש שכן, ידרש תיקון נוסף ואין די בצירופו כנתבע בכדי להצמיח עילות תביעה כנגדו, שכן כל טענה כנגד נתבע, יש לטעון בעניינה בצורה מפורשת, כאמור לעיל.

יתר טענות המשיב, לא מצאתי בהן ממש ומשכך, לא מצאתי לנכון להידרש להן.

אשר על כן ולנוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב תביעה במתכונתה זו נידחית. המבים יישאו בהוצאות הצד שכנגד בסך של 700 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום, י"ח שבט תש"ע, 02 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: